בכולם יש רוח אנושית (י״ב 18.10.2009)

נכתב בתאריך 19 באוקטובר 2009 מאת יניב

תכנית סטנדרטית לגמרי. הגעתי לשלב שבו יש לי תכניות סטנדרטיות! היה יכול להיות יותר גרוע. חשדתי שאולי התייחסתי לכתבה ההיא של "אפטונבלאדט" ברכות רבה מדי, אבל אז נזכרתי שכבר אמרתי את דעתי עליה בתכנית החמישית, וברי לי לחלוטין שכל רבבות המאזינים שלנו כבר הקשיבו גם לה. על פרות משוימות ואקדמיה, קפה טורקי והמנעות ממכירתו ועתידה של האספרנטו אפשר לשמוע שם וגם כאן:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מוזיקה:

  1. פסקול "הסמטה ק'" – בעסה להיות אני
  2. יאפים עם ג'יפים – חציר על הכביש המהיר והבת של הדיקן
  3. טום לרר – לובצ'בסקי
  4. 30 – כולם אני, אני כולם
  5. הגשש החיוור – מה הוא עושה לה
  6. ברי סחרוף – שם יש
  7. הגשש החיוור – אורחים לקיץ
  8. אישית – העולם או אני
  9. שלום גד – שיר הסטודנט

תמונה מאת dbking
תמונה מאת dbking

ועוד קישורים מענייננו:

ד"ר נעמה כרמי במדריך־סטודנטים נגדי לזה של "המדגש", הטקסט המלא של "המדריך", האתר של "אישית" וגם אתר האספרנטו המוביל בגלקסיה, למי שמעוניין בכל זאת לקדם את השלום והאחווה העולמיים, דובי קננגיסר על חזון משלים לאספרנטי ועל האופן שבו ישראלים נרתעים ממנו, הכתבה של מרב קריסטל ב"למהרשת", שהיא בעצם רק ציטוט ארוך של מנהלת השיווק של "דאילן", וגם יואב אבני על "אלקטרה־מן", שבו לא הספקתי לעסוק, אבל כדאי לכם לבקר גם כך.

נכתבו 3 תגובות לפוסט “בכולם יש רוח אנושית (י״ב 18.10.2009)”

  1. kuterinyu:

    השמועות נכונות, באמת התעלית על עצמך. הבת של הדיקן! טום להרר (ועוד אחד שלא הכרתי!)! הגשש החיוור! איזה כיף.
    ורק אציין עוד שני דברים:
    א. מי אמר לך לא לסטות מן הנושא? למה אתה חושב שאני מקשיבה לתוכנית שלך? רמז: טעמנו המוזיקלי לא חופף במיוחד.
    ב. במשך להתלהבות מטום להרר, ומבטאו הרוסי הכבד, ואם כבר נהנים… http://www.youtube.com/watch?v=R5hBSLTfEzg (וזה אולי המקום לפנות ליקום בקריאה נרגשת: אם לקחתם את הדויד – המקורי! שנקנה במיטב כספי שאין לי כי אני סטודנטית עניה – שלי של איש הפלא… תחזירו. או תשמיעו קול, לפחות, שלא אדאג לו כל כך בלילות הקרים והחשוכים, בודד בעולם הגדול)

  2. יניב:

    מוטי אמר, אמנם לא לאחרונה. זו היתה מין עצה כללית אחרי הפיילוט.
    ודני קיי! אותו אני לא מכיר כמעט בכלל, לבושתי. אז תודה. (יפה גם הקריאה שלך לרבבות קוראינו, אשר אין כל ספק שנוטל־הדויד נמנה עליהם.)
    (ותודה.)

  3. kuterinyu:

    אוי, זה באמת חור עצוב בהשכלה. אני ממליצה לך למצוא את ליצן החצר (The Court Jester) ואת איש הפלא (Wonder Man). את הדויד של האחד אוכל להעביר אליך. את של השני, למרבה הצער, לא… (אם כי כל רגע עכשיו הוא יחזור הביתה. אני יכולה להרגיש את זה. פשוט אני לא אמהר להיפרד ממנו ברגע שזה יקרה).

הוספת תגובה משלך