וגל גדול של חסד מגיע לטרוף את הקלפים (מ״ו 11.7.2010)

נכתב בתאריך 13 ביולי 2010 מאת יניב

מעשה רמייה. אחיזת־אזניים. או: בונוס לקוראי הבלוג!

על יונתן שפירא, אלי סהר ומה שביניהם אפשר לשמוע שם וגם כאן:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מוזיקה:

  1. צח דרורי – דמיון
  2. אריאל הורוביץ – מטפסת
  3. שלמה ארצי – טע עץ
  4. שם־טוב לוי – התעוררות
  5. אריאל הורוביץ – גרמניה
  6. זאב טנא – גרמנים (יום יבוא ואני אגלה את הכפר שלכם, ואז תראו!)
  7. מים שקטים – נימפות יפות
  8. שפי ישי – אהבה ושנאה
  9. הננו גיבורים – אינך מזהה אותי עוד
  10. צח דרורי – שדה חיטה

אה, כן. צח דרורי כבר התארח אצלנו. שכחתי מזה לגמרי. אפשר לשמוע שם.

נכתבו 7 תגובות לפוסט “וגל גדול של חסד מגיע לטרוף את הקלפים (מ״ו 11.7.2010)”

  1. נאוה:

    הנה צח דרורי ההולנדי http://www.youtube.com/watch?v=CiQvxc_2y7o  
    קוראים לו Spinvis שזה דג–עכביש, אפילו שאין דבר כזה…

  2. יניב:

    הוא היה יכול להשתלב נהדר באלבום של "החשמליות".
    ודג־עכביש הוא רעיון כביר. אני לא יכול שלא לדמיין מה היה קורה אילו אחד כזה נשתל בדירה של תמר.

  3. תמר:

    א. התשובה היא פשוטה – שותפה א' היתה צורחת "דיוס!" וקופצת על כסא, שותפה ב' היתה מתחילה לרעוד ולמלמל העיניים עצומות "אישטנם, אישטנם" ושותפה ג' היתה מוזעקת טלפונית, מסננת מבין שיניה איזה "קיבינימט" ורוצחת את היצור האומלל בדם קר ובזרוע נטויה.
    ב. גור לך יניב! אני יודעת איפה אתה גר ואני יודעת מתי אתה ברדיו מחר. אם אתה לא רוצה למצוא אצות סושי בתוך התה שלך, טירורין בתוך תכנית הרדיו שלך וכרך עבה של "יוליסס" חובט בקודקודך, אנא שמור את היצורים ההיברידיים שלך לעצמך.
    ג. אם נאוה אמרה שאין דבר כזה, אני מאמינה לה! נאוה – אכפת לך להגיד גם שיצור כזה לא יכול להסתנן לחלומותיהם של אנשים?

  4. הופ:

    אני מקשיב תוך כדי שאני כותב, בדיוק שמעתי את הקטע על יונתן שפירא.
    קצת מצחיק: אתה מדבר על המעשה של שפירא, מזכיר את התגובות, את הרעש שזה עשה. כל ההנחות נכונות. ובסוף, המסקנה שלך היא ש"המחשבה שזה יעיר מישהו היא תמימה"? זו לא סתירה עצמית?
    אני מבין את הטענה שזה גורם לאנשים להתעטף בשריון, אבל זה לא אומר שהם ישנים. להיפך. מתי חיות מתעטפות בשריון? מתי צב נכנס לביתו, מתי אורי כדורי מתכדרר, מתי חתול סומר שערותיו? כשהם מרגישים תחת מתקפה, לא כשהם אדישים למתרחש. חיות מתעטפות בשריון כשהן הכי ערות שיש – כשהן בשיא הדריכות, כשהן מודעות לכל מה שמתרחש מסביבם, בחשש שמשהו הולך לפגוע בהן.
    תגיד אתה: מה יעיר אותך יותר טוב – מתק שפתיים מלטף או דמות מאיימת ומתריסה באמצע החדר?

    חוץ מזה, יופי של בלוג. יופי של שירים.

  5. יניב:

    אבל כשצב נכנס לביתו, או חתול סומר שערותיו, הם מתרכזים בעיקר באיום עליהם. חתול סמור־שערות לא יפנה קשב לרכישת מיומנות חדשה, לצב מכונס אין ראש לתחרויות ריצה.
    כשיונתן שפירא מדבר על "להעיר אנשים", הוא לא מתכוון "לעשותם דרוכים"; הוא מתכוון "לפקוח את עיניהם ולהכניס לראש שלהם את מה שקורה בעזה". וכשהוא מרסס כתובות על קירות גטו ורשה, הוא מצמצם מאד את הקהל הפוטנציאלי שלו. גם המעטים שעוד היו מוכנים להקשיב למה שיש לו להגיד יתרכזו בהזדעזעות. כך הוא לא יצליח לשנות את דעתו של איש.

    (תודה, בוא כל יום. או כל שבוע.)

  6. הופ:

    אני לא מסכים. כדי שאנשים יפקחו את עיניהם וישימו לב למה שקורה מסביבם, הם צריכים בשלב הראשון להתעורר. אף אחד לא הולך לרוץ בתחרות ריצה כשהוא ישן.
    ובאופן כללי, אף אחד לא יכניס לראש שלו, מרצונו, את מה שקורה בעזה. זו דרישה גדולה מדי. צריך להסתפק בזה שאנשים יתעוררו ויתחילו להשתתף בוויכוח הפוליטי, אפילו אם הם לא יהיו "בצד שלנו". העיקר שיהיו מעורבים. ואז, שיחליטו לבד.

  7. יניב:

    אף אחד גם לא הולך לרוץ בתחרות ריצה אחרי שתוקפים אותו בנבוט תוך קריאות "רוץ בתחרות ריצה! רוץ בתחרות ריצה!".
    אשמח אם אנשים יתחילו להשתתף בוויכוח פוליטי. אבל, ברגע שריסס כתובות בגטו ורשה, יונתן שפירא פגע באפשרות הזאת. הם לא ייכנסו לוויכוח הפוליטי וינקטו בעמדה הפוכה לזו של שפירא – הם ישתמשו בריסוס כדי לפסול א־פריורי כל עמדה של שפירא, ולהימנע מכניסה לוויכוח פוליטי אתו.

הוספת תגובה משלך