חשיבותה של רצינות (פתיחה מחודשת)
6 04 2007דמיינו לרגע שאתם עובדים במחלקת השיווק של אטליז גדול, ושהוטלה עליכם המשימה החשובה למצוא שם למוצר החדש שלו, נקניקיות מבשר חזיר. עומדות בפניכם מספר אפשרויות: להמציא שם מותג חדש מאפס, לקשור את הנקניקיות החדשות לשאר המוצרים שלכם ("נקניקיות האטליז הגדול"), או להצמיד להן שם מעודד־מכירות ("נקניקיות ישוע"). תוכלו גם לכנות אותן "נקניקיות חזיר". יש להניח שזו האפשרות שהיה בוחר האדם שהמציא את קוצץ הציפורניים.
קצב אחד מבוואריה – כן, מבוואריה, שבה הכבשים מרכיבות משקפיים לעתים נדירות – העדיף גם הוא את הדרך האחרונה, וקרא לנקניקיות החזיר שלו בשם "Schweini", היינו, "חזירון". זמן־מה פרחו עסקיו והצליחו, עד שנתגלגלה השמועה הנוראה לאזניו של כדורגלן באיירן מינכן ונבחרת גרמניה, בסטיאן שויינשטייגר. כינויו הרשמי של שויינשטייגר הלז, מסתבר, הוא לא אחר מאשר "Schweini"! הוא טרח גם להפוך את השם הזה לסימן רשום. אתם עשויים לחשוב ש"חזירון" הוא כינוי גרוע למדי ואין שום צורך להגן עליו, אבל שויינשטייגר ודאי קפץ עליו כמוצא שלל רב, שכן הוא עולה לאין ערוך על שמו המלא, "מטפס על חזיר".
גם אני לא יודע אילו מין תחביבים היו לאבות־אבותיו של הקשר המחונן.
קוצץ ציפורניים קוצץ ציפורניים
ברגע שלמד שויינשטייגר על קיומן של הנקניקיות, מכל מקום, הוא גייס את עורכי הדין של באיירן ושלו עצמו, ותבע את הקצב. וגם ניצח. בגרמניה, מסתבר, לא חוקי לקרוא לנקניקיות חזיר בשם "חזירון". הקצב חויב לדווח על כל מכירות החזירונים שלו, כדי שבית משפט יוכל לחשב את הפיצויים המגיעים לכדורגלן; באי כוחו של שויינשטייגר כבר הציעו סכום ראשוני בגובה מאתיים אלף אירו. אילו רק הציג מחויבות כזו גם בנבחרת, אולי היינו מנצחים את האיטלקים הארורים.
משנתו של הבלוג הזה, על רגל אחת, היא גיחוך מתחת לשפם. זה מה שמחזיק אותי בסביבה. אני ממליץ גם לכם, ועל הדרך גם לבסטיאן שויינשטייגר, לאמץ את הגישה הזאת.
אלא אם הוא משחק עבור הנבחרת. במקרה כזה עליו להיות רציני לחלוטין.
ברוכים הבאים.
מה, אני המגיב הראשון בבלוג החדש?
איזה כבוד.
אז שיהיה לך נעים בבית החדש, תמשיך להיות מצחיק ומגניב כמו שאתה ובהצלחה עם שלוש נקודות.
מאחל,
אני
תגיד, הבלוג כאן, גם הוא חובב מיץ תפוחים?
יהיה לי קשה להסתדר בלי בלוג חובב מיץ תפוחים בקורא הRSS שלי.
תתחדש על האכסניה החדשה.
אבל… יש להודות שבעיניי הפלטפורמה הקודמת היהת נוחה יותר (כולל דברים חביבים כמו עצי תגובות וקבלת הודעות על תגובות לתגובות וכד').
מצד שני, לא יפה, ביתו של אדם הוא כבודו, או מבצרו, או מה שזה לא יהיה, אז למה ישר לעשות הרגשה רעה. תתחדש, ואם זה מה שיגרום לך לכתוב לעיתים קרובות יותר, מי אני שאתלונן.
ברוטוס: כן, אתה ראשון!!!!!!11
ותודה רבה, עם נקודות ונצנצים.
KBR: ברור. בעד מיץ תפוחים ונגד המילה. אחרת לא הייתי נשאר פה.
שיר: את צודקת בעניין שרשורי התגובות. (אני חושב שהיתה זו שרון שהודתה שהאפשרות הזאת חסרה לכולם.) זה מה שהשאיר אותי בישרא עד עכשיו – אבל גם היה הסיבה היחידה, פחות או יותר, להשאר שם.
בעיניי זו סיבה די טובה, למען האמת. חלק מהקטע בבלוג זה הממשק עם הקוראים. אחרת הייתי ממשיכה לכתוב למגירה. אבל כל אחד והשיקולים שלו.
(וקטע, עם הקישור לשרון. כשהיא עוד היתה בישרא הייתי מבקרת אצלה מפעם לפעם. מאז המעבר לכאן לא הייתי אף פעם, אבל איכשהו מייד ידעתי שזו אותה שרון).
בפורום של בלוגלי (יש כזה דבר) נערך לא מזמן דיון סוער בין האנשים שטורחים לבקר שם (כאלה יש פחות), האם כדאי להוסיף תגובות משורשרות. יוצאי ישרא תומכים, ככלל, באפשרות הזאת, אבל מי שעוד לא "התקלקל" מוצא סיבות גם להתנגד לה.
מכל מקום, נראה שאימתישהו יוסיפו אפשרות לשרשור תגובות.
אהלן יניב, וברוך הבא ובהצלחה וכל מיני ברכות.
האמת היא ששוויינשטייגר זה "רועה חזירים", כך לפי השחקן עצמו, וזה כבר מקצוע מכובד יותר (אם כי עדיין איפשהו לקראת תחתית הרשימה).
התדע, בדקתי במילון אחד, ואז בעוד אחד, ובשניהם לא היה כתוב שום דבר כזה – ואז פתחתי את השלישי, והוא באמת מזכיר פירוש דומה, "מפקח". להגנתי ייאמר ששם העצם Steiger, במובן הזה, לא ממש קשור לפועל steigen, שנפוץ ממנו בערך פי 64. (וגם כן שייתכן ששויינשטייגר עצמו שילם למפיצי המילון הזה כדי שיתמכו בגרסתו.)
תודה.