דרך ארץ. » על מדיניות ההרתעה בראי "המוח מן הכוכב ארוס".

על מדיניות ההרתעה בראי "המוח מן הכוכב ארוס".

16 07 2007

ובכן.

אלה מכם שנוהגים לפגוש אותי גם מחוץ למרשתת, כלומר יאנה, מכירים בוודאי גם את האהדה הרבה שאני רוחש לסרטי־בי"ת, תחביב שלו אחראים כמה מחברי הטובים ביותר, כלומר יאנה. בכל סרטי הז'אנר, החל בקלסיקות "בועת ההרס" ו"תכנית ט' מהחלל החיצון", דרך "ברברלה מלכת הגלקסיה" ו"ד"ר פייבס הנתעב" וכלה ברביעיית סרטי עגבניות הקטל, יוצרת הרצינות, או מראית העין של הרצינות, שבה מטפלים קולנוענים בעלילות מופרכות לחלוטין אפקט קומי שערכו לא יסולא בפז. זה לא מקרי, להערכתי; הרבה יותר קשה לכתוב קומדיה מאשר טרגדיה. זו הסיבה שבגינה רוב הקומדיות המוצלחות לא נועדו להיות כאלה.

ממש לאחרונה, מכל מקום, צפיתי בסרט מצוין בשם "המוח מן הכוכב ארוס". עבור המעטים מביניכם שטרם ראו אותו, הרי העלילה בתכלית הקיצור (זהירות, ספוילר אחד ארוך): מדען האטום סטיב ועוזרו דן יוצאים לחקור מה פשר רישומי הקרינה הרדיואקטיבית הבלתי־סדירה שמתקבלים מ"הר המסתורין". הם מגיעים למערה שנפערה בהר זה לא מכבר, שם הם פוגשים את גור – מוח ענקי ושקוף־למחצה מן הכוכב ארוס. גור הורג את דן ומשתלט על גופו של סטיב, במטרה לנצל את כוחו הגרעיני של כדור הארץ על מנת לכבוש את היקום כולו. ארוסתו של סטיב, סאלי, מודאגת מאד מהשינוי שחל בהתנהגותו, שמתבטא, בין היתר, בנסיונות חוזרים ונשנים לאנוס אותה; למרבה המזל, מתגלה לפניה וול, מוח נוסף מאותו כוכב, שמספר לה על גור ועל תכניתו הזדונית, וגם כן מהי נקודת התורפה של מוחות מהכוכב ארוס. (שם, וזה מידע שכדאי לכם לנצור, לכל צרה שלא תבוא.) בינתיים גור מפוצץ שני מטוסים – חלקים מהם ממשיכים לרחף באויר ללא סיבה נראית לעין, כפי שקורה לעתים קרובות כשמטוסים מתפוצצים – מחריב עיר קטנה, צולה במטחי אנרגיה עוד כמה אנשים אקראיים, ומצליח לשכנע את ראשי כל המדינות המגורענות להעביר לידיו את תעשיות האטום שלהן. באותו ערב מצליחה סאלי ליידע את סטיב על נקודת התורפה הסודית, והוא מכה בחמת־זעם את גור באמצעות גרזן והורג אותו, מה שמחייב את סיום הסרט.

מן הדין יהיה להזכיר לכם שאני רציני וביוגרפי.

מטוסים מתפוצצים
מטוסים מתפוצצים

מה שהיוצרים המוכשרים לא טרחו להבהיר, על כל פנים, הוא עתידו של סטיב. כזכור, בנקודה שבה מסתיים הסרט משוכנעים כל שועי עולם שדי לו במבט חטוף כדי להשמיד את כדור הארץ, שהוא חסין מפגיעת כדורי אקדח, ושבאופן כללי לא כדאי להרגיז אותו. קשה להפריז בהערכת מצבו: לא זו בלבד שנפטר מחייזר מרושע שפלש לגופו במטרה להשתלט על היקום, סביר להניח שלא צפויות לו בעיות מצד פקחי חניה. למעשה, הוא מסוגל להשיג כל דבר חומרי שירצה:

סטיב (מבחין בעובר אורח): היי, איזו עניבה יפה! תן לי אותה!
עובר אורח: מה?!
סטיב (מכווץ את עיניו באופן מזרה־אימה.)
עובר אורח: תרצה גם את החגורה, אולי?

אותה שיטה אפשר ליישם כדי לזכות ביהלומים, באיים, ברשתות סופרמרקטים בלתי־כשרים. תנו דרור לדמיונכם. אפשר להביס אותה רק בהטלת ספק פומבית בעוצמת ההרס של סטיב; אלא שאיש לא יעז לצעוק שהמלך הוא עירום, מפחד שמא דווקא ההיפך הוא הנכון. יוצא שהתקווה היחידה להפחתה בכוחו של סטיב נעוצה בבגידה מצד אחד השותפים לסודו: סאלי, אביה ג'ון, וול, גור או ג'ורג'. את וול אפשר לפסול, מפני שלא סביר שיחזור לכדור הארץ כדי לטפל בבעיותיו הפנימיות; את גור אפשר לפסול, כי הוא מת; את ג'ורג' אפשר לפסול כי הוא כלב; ואת סאלי אפשר לפסול כי היא אוהבת את סטיב, וסיבותיה עמה.

נשארנו עם ג'ון. לצורך הדיון נניח שאין כל רגש בינו לבין סטיב, המצב הרגיל בין אב לבין מי שניסה לאנוס את בתו שוב ושוב בהשפעת חייזר מרושע. סטיב חייב להמנע ממצב שבו ג'ון רוחש לו טינה כלשהי; כיוון שכך, יכול ג'ון לסחוט אותו כאוות נפשו! הרי לכם האיש רב־העוצמה ביותר בעולם.

סביר להניח שג'ון ינצל את היכולת הזאת: הוא לא יכול להפסיד מנסיון לסחוט את סטיב, ולא יכול, מן הסתם, להרוויח מהמנעות מנסיון כזה. סטיב לא ידחה את דרישותיו; האפשרות היחידה שלו להפטר מהן היא, ובכן, להפטר מג'ון. וכך אנו מקבלים חישוב דומה: בין אם ג'ון מתכוון לסחוט את סטיב ובין אם לאו, אין לסטיב מה להפסיד מרצח – דיסקרטי, כיוון שסיכולים ממוקדים של קרובי משפחה נוטים להעיב על מערכות יחסים – של ג'ון, ואין לו מה להרוויח מהשארתו בחיים. הריגת ג'ון היא, אם תרצו, אסטרטגיה שלטת של סטיב: אין שום מקרה שבו עדיף לו להמנע ממנה.

המסקנה להיום: מי שמקור כוחו במדיניות הרתעה שאין לה על מה להתבסס, מוטב לו שאיש לא ידע מה כוחו האמיתי; ואם מישהו כבר יודע, צריך להרוג אותו.

בשבוע הבא: הסכמי אוסלו באספקלריית "ד"ר גולדפוט ומכונת הביקיני".


פעולות

מידע על הקטע



9 תגובות על הקטע ”על מדיניות ההרתעה בראי "המוח מן הכוכב ארוס".“

16 07 2007
Azure Ray(08:10:54) :

אחד המשובחים שלך.

(ואני עדיין זוכרת שלא קיבלתי אף סרט שהבטחת לי. מה שאומר שאתה צריך לבוא לבקר שוב.)

16 07 2007
ק.ה. רומינגה(13:38:58) :

(ווינסנט פרייס זה טוב)

16 07 2007
הכלכלן המתוסכל(21:47:36) :

תכל'ס, אתה מה זה צודק.
ואחרי החנופה, המכיר אתה סרט נושן בשם "שייטת קטלנית". אני מחפש אותו בנרות ולא מוצא. אחד המצחיקים שראיתי מימי. עד דמעות צחקתי. אנא, עיזרו לי!

תודה.

17 07 2007
יניב(00:13:14) :

יאנה: את מאיימת?

קרלהיינץ: בחיים לא הייתי מאמין שסרט של וינסנט פרייס זכה לציון 7.0 בימד"ב.

אקונומיסט: לא, אני לא מכיר. איך קוראים לו בגויית?

18 07 2007
הכלכלן המתוסכל(20:00:06) :

אילו רק הייתי יודע…

8 08 2007
החתול של שרדינגר(16:52:48) :

B movies שמודעים לעובדה שהם כאלו בהחלט מצוינים והופכים לקאלט.
ראית עוד מסרטיו של אד ווד?

8 08 2007
יניב(19:17:15) :

חוששני שלא, רק את Plan 9. יש משהו מומלץ?

10 08 2007
החתול של שרדינגר(00:27:53) :

יש את גלן או גלנדה. (שם באה לידי ביטוי גם הטרנסוסטיות שלו).
http://imdb.com/title/tt0045826/
קשה להגיד אם זה סרט סביל לצפייה (זה עדיין סרט של אד ווד).

את plan 9 לא ראיתי, אבל הייתי בהרצאה של ד"ר מהולנד שסיפר על מוצר של החברה שלהם (בארה"ב במעבדות של bell נדמה לי) שקוראים לו, כמה מפתיע, plan 9.
אירוניה חביבה.
אגב איך אפשר להשיג את הסרט הזה? אני חיב לראות אותו מתי שהוא.

11 08 2007
יניב(01:33:17) :

אני מניח שתוכל לתפוס אותו בבית הקולנוע החביב עלי, סינמה אמיול. (אבל לא שמעת את זה ממני.)

מה המוצר עושה?

השאר תגובה

באפשרותך להשתמש בתגים אלה :

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>